האם חובה להבין את פסוקי התהלים?
אמירת פסוקי התהלים אפילו ללא הבנת פירושיהם וסודותיהם פועלת ישועות ויש בה כח וקדושה, כי כל תיבה ותיבה בתהלים רומזת ומעוררת אורות עליונים למעלה, מעבר להשגת האדם והבנתו.

אמירת פסוקי התהלים אפילו ללא הבנת פירושיהם וסודותיהם פועלת ישועות ויש בה כח וקדושה, כי כל תיבה ותיבה בתהלים רומזת ומעוררת אורות עליונים למעלה, מעבר להשגת האדם והבנתו. אך יש חשיבות רבה להבין לפחות את פשט הכתוב בתהלים, כל אחד כפי יכולתו. והאומר תהלים הרי הוא מתפלל וגם עוסק בתורה, שביקש דוד המלך מה' יתברך: שיהיו נחשבים התהלים כמו שעסקו ב"נגעים ואהלות" שהם עניינים עמוקים שבתורה.
במדרש תהלים דרשו חז''ל: אל יהיו קורין בהם כקורין בספרים, אלא ביקש דוד והתפלל שבשעה שיהיו קורין בתהלים והוגין בהם, יחשב להם כעוסקים ב"נגעים ואהלות" ונוטלים עליהם שכר כ"נגעים ואהלות". וגם ימְצא כל איש את נגעי לבו למען ישוב כל אחד לפי שורש נשמתו.
ב"פלא יועץ" נאמר: וכל המעלות שבאמירת תהלים הנה הנם לקורא אותם כתיקונם, ויבין מה שהוא מוציא בשפתיו.
רבינו חיים פלאג'י בספרו "כל הכתוב לחיים" כתב: וכל אחד מישראל חייב לשכור לבנו מלמד מומחה ובקי שילמדהו היטב פירוש המלות. ה' יתברך שוקל בפלס, שלפי שיעור הכוונה ואמירה נעימה של התהלים, כאותו שיעור יעשה לו סגולה שגם ה' יענהו, וטוב מעט בכוונה - ספר אחד, מהרבות שלא בכוונה - כל חמשה ספרים.
והקורא תהילים בכל יום ומוציאם בפה, מאריכים לו ימיו ושנותיו. וחשוב שיאמר תהילים בחיתוך השפתיים, כלומר: לבטא בשפתיים, ואפילו קורא בשקט יבטא בשפתיים.
"תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף, וְלִפְנֵי יְיָ יִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ"