לִי גִלְעָד וְלִי מְנַשֶּׁה אֶפְרַיִם מָעוֹז רֹאשִׁי יְהוּדָה מְחוֹקְקִי. | (תהלים ס')
רבנו נחמן מברסלב לימד דבר נפלא - כדי לזכות לתפילה שיש לה ממשלה יש לכוון בשני מהלכים, מנשה ואפרים.
יהושע אבירם
0
137
רבנו נחמן מברסלב לימד דבר נפלא-
כדי לזכות לתפילה שיש לה ממשלה
יש לכוון בשני מהלכים, מנשה ואפרים.
"מנשה"- מלשון נשיה, לשכוח מהיחוס והזכויות שיש לך, ולגשת לתפילה ממקום של ענווה טהורה.
ו"אפרים"- להפרות את המחשבה במחשבות קדושות ועליונות שמרוממות את האדם ואף את הצדדים החסרים שבו.
ומתוך הענווה בא ליראת ה',
והיראה נותנת ממשלה ומלכות,
"צדיק מושל ביראת אלוהים".
וזה תענוג גדול לה' יתברך
שיהיו צדיקים כאלה בדור
שבזכותם ה' משפיע שפע ברכה לעולם כולו.
וכל אחד מישראל יכול לזכות להגיע לכך,
אם יזכור להתפלל בבחינות מנשה ואפרים הנ"ל.
מקור והעמקה:
ליקוטי מוהר"ן- צז-
הִנֵּה כְּתִיב (תהלים ס): לִי גִלְעָד וְלִי מְנַשֶּׁה אֶפְרַיִם מָעוֹז רֹאשִׁי יְהוּדָה מְחוֹקְקִי.
הַפֵּרוּשׁ הוּא כָּךְ, כִּי קֹדֶם בְּרִיאַת הָעוֹלָם, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עִדֵּן וְקִשֵּׁט אֶת עַצְמוֹ בִּתְפִלָּתָן וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁל צַדִּיקִים, שֶׁצָּפָה שֶׁיִּהְיוּ צַדִּיקִים, שֶׁעַל־יְדֵי מַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁלָּהֶם *יִמְשְׁלוּ בִּתְפִלָּתָם*, וְיִפְעֲלוּ כָּל מַה שֶּׁיִּרְצוּ,
עַל דֶּרֶךְ: צַדִּיק מוֹשֵׁל יִרְאַת אֱלֹקִים (שמואל ב כג).
*וְכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יָכוֹל לָבוֹא לְמַדְרֵגָה זוֹ, לִמְשֹׁל בִּתְפִלָּתוֹ.*
אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ שְׁנֵי מְנִיעוֹת:
הָאַחַת הִיא קֹדֶם הַתְּפִלָּה, הַיְנוּ שֶׁעוֹמֵד לְהִתְפַּלֵּל בְּגַדְלוּת (גאווה) , שֶׁהוּא מְיֻחָס גָּדוֹל, אוֹ מֵחֲמַת שֶׁהוּא עָמֵל וְיָגֵעַ בַּעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא, וּמֵחֲמַת זֶה אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה מֶמְשָׁלָה לִתְפִלָּתוֹ.
רַק צָרִיךְ לִשְׁכֹּחַ כָּל זֹאת, וְיִהְיֶה נִדְמֶה לוֹ כְּאִלּוּ הַיּוֹם נִבְרָא, וְהוּא יָחִיד בָּעוֹלָם.
וְזֶהוּ בְּחִינַת *מְנַשֶּׁה* לְשׁוֹן נִשְׁיוֹן וְשִׁכְחָה.
וְזֶה שֶׁכָּתוּב (בראשית מא): כִּי נַשַּׁנִי אֱלֹקִים אֶת כָּל בֵּית אָבִי – זֶה הַיִּחוּס, וְאֶת כָּל עֲמָלִי – שֶׁעָמַל בַּעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא.
וְהַמְּנִיעָה הַשֵּׁנִית, הִיא בְּתוֹךְ הַתְּפִלָּה. כִּי מֵחֲמַת עֲווֹנוֹת הָרִאשׁוֹנִים בְּמֵזִיד, אוֹ שֶׁהִרְהֵר בְּמֵזִיד, נוֹפְלִים לוֹ מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת בִּתְפִלָּתוֹ, וּמֵחֲמַת הַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת גַּם כֵּן אִי אֶפְשָׁר לִמְשֹׁל בִּתְפִלָּתוֹ.
עַל כֵּן צָרִיךְ לְשַׁבֵּר הַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת עַל־יְדֵי *מַחֲשָׁבוֹת קְדוֹשׁוֹת* שֶׁל הַתְּפִלָּה, וְעַל־יְדֵי־זֶה הַזְּדוֹנוֹת, דְּהַיְנוּ הַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת, נַעֲשִׂין לוֹ כִּזְכֻיּוֹת.
וְזֶהוּ בְּחִינַת *אֶפְרַיִם*, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם): כִּי הִפְרַנִי אֱלֹקִים בְּאֶרֶץ עָנְיִי.
פֵּרוּשׁ, כִּי הַדָּבָר שֶׁהָיָה בַּעֲנִיּוּת מִקֹּדֶם, דְּהַיְנוּ חָרֵב וְיָבֵשׁ, וְעַל־יְדֵי הַמַּחֲשָׁבוֹת קְדוֹשׁוֹת נַעֲשִׂין לוֹ כִּזְכֻיּוֹת.
וּכְשֶׁמִּתְפַּלֵּל בִּשְׁתֵּי בְּחִינוֹת אֵלּוּ, מְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם הַנַּ"ל, בְוַדַּאי בָּא לִידֵי *עֲנָוָה וְשִׁפְלוּת*, וּמִן הָעֲנָוָה נִמְשָׁךְ *הַיִּרְאָה*, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי כב): עֵקֶב עֲנָוָה יִרְאַת ה', נִמְצָא מִתְפַּלֵּל גַּם כֵּן בְּיִרְאָה.
וְהַיִּרְאָה נִקְרֵאת *מַלְכוּת*, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אבות פ"ג): אִלְמָלֵא מוֹרָאָהּ שֶׁל מַלְכוּת וְכוּ', נִמְצָא שֶׁהַתְּפִלָּה יֵשׁ לָהּ בְּחִינַת מַלְכוּת, וְיֵשׁ לְהַתְּפִלָּה כָּזוֹ בְּחִינַת מֶמְשָׁלָה.
וְזֶה *תַּעֲנוּג שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ*, וְנִתְמַלֵּא רְצוֹן הַבּוֹרֵא.
וּמַה מִתְּחִלָּה שֶׁלֹּא הָיָה הַתַּעֲנוּג הַזֶּה, רַק שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ צָפָה לְמֵרָחוֹק, שֶׁיִּהְיוּ צַדִּיקִים שֶׁיִּתְפַּלְּלוּ בְּאֹפֶן זֶה, וּמִזֶּה הַתַּעֲנוּג נִבְרָא הָעוֹלָם בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת, כָּל־שֶׁכֵּן עַכְשָׁו, שֶׁבָּא הַתַּעֲנוּג הַזֶּה, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְחַדֵּשׁ אֶת עוֹלָמוֹ בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת.
וְזֶה פֵּרוּשׁ הַפָּסוּק:
לִי גִלְעָד – לְשׁוֹן גַּל עֵד, שֶׁנִּתְגַּלָּה הַתַּעֲנוּג שֶׁהָיָה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ קֹדֶם בְּרִיאַת הָעוֹלָם, שֶׁעִדֵּן וְקִשֵּׁט בִּתְפִלָּתָן שֶׁל צַדִּיקִים,
כְּשֶׁיִּהְיֶה לוֹ הַשְּׁתֵּי בְּחִינוֹת שֶׁל מְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם כַּנַּ"ל.
מָעוֹז רֹאשִׁי – הַיְנוּ שֶׁיַּגְבִּיר הַמַּחֲשָׁבוֹת קְדוֹשׁוֹת.
יְהוּדָה – הַיְנוּ הַתְּפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית כט): הַפַּעַם אוֹדֶה.
מְחוֹקְקִי – וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: לְשׁוֹן שְׂרָרָה וּמַלְכוּת, הַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה לְהַתְּפִלָּה מֶמְשָׁלָה, וְיִתְגַּלֶּה הַתַּעֲנוּג הַנַּ"ל, וִיחַדֵּשׁ עוֹלָמוֹ בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת כַּנַּ"ל:
