"מי שרגיל באמירת תהילים, שקול כאילו למד את כל התורה כולה"
עובדות על מעלת חשיבותו של הרגיל באמירת פרקי תהילים
יהושע אבירם
0
58
בעשורים האחרונים רואים אנו מגמה ברוכה ומבורכת של התעוררות רוחנית, שבאה לידי ביטוי בין היתר בתחושת 'רעב' למעט מזון רוחני. המזון הזה ניתן לנשמה דרך לימוד תורה, קיום המצוות ותפילות שבכללן אמירת מזמורי תהילים.
לא בכדי, אדם שאומר תהילים מרגיש קרבה מיוחדת לעצמו ולמי שכתבם ברוח קדשו – דוד המלך, שנשמתו כללה בה את כלל נשמות ישראל.
בידוע הוא שקריאת מזמורי תהילים מדי יום, מוחזקת לדבר גדול ועצום מבחינה רוחנית ומושכת שפע של ישועות בגשמיות ורוחניות על האדם הדבק בה. עד כדי כך שגדולי ישראל בדורות עברו אמרו עליו על הרגיל באמירת תהילים, כי בזכותו נדחים כל מיני פורענויות ופגעים שהיו אמורים לבוא עליו, על בני ביתו ועל בני דורו, ותחת זאת הוא מזכה אותם ואת עצמו בשפע ברכות והצלחות (ספר 'עמק המלך').
ב'מדרש פנחס' מובא כי מי שנמצא בצרה ונזקק לישועה גדולה כגון פרנסה, בריאות איתנה או זיווג – יאמר את כל ספר התהילים מההתחלה ועד הסוף ללא שום הפסק, ובאותו עניין מובא בשם 'עמק המלך' כי לימוד של מזמורי התהילים בכוונה גדולה – נחשב לפדיון לכל מיני פורענויות (150 מזמורי התהילים הם כמספר 'פדיון' בגימטרייה).
ה'פרדס מנחם' כותב כי מי שאומר תהילים בכל יום זוכה לקרב את הגאולה ואת ביאת משיח צדקנו, ובשם ר' חיים פלאג'י נאמר כי "מי שחשקה נפשו לידבק בו יתברך ובשבחיו – אז ידבק עצמו בספר תהילים".
פרקי התהילים נקראים 'מזמורים', היות והם מזמרין ומכריתין ומחתכין את הקליפות השורות בתפילה, ומעכבות אותן מלהגיע אל כיסא הכבוד ולפעול פעולתן כראוי אצל השי"ת. ועל כן בספר 'יסוד יוסף' מובא שבעצם אמירת התהילים, מביאים הרבה הצלות לעולם, ואין לנו דבר גדול יותר מספר תהילים, שעל ידי אמירת המזמורים שבו כלולים גם השבח וההודיה להשם יתברך, וכן בקשות סליחה ומחילה על חטאינו.
