מזמור צ"א לעילוי נשמת הרב שמריהו יוסף חיים קנייבסקי זצ"ל - שר התורה

גברו אראלים על מצוקים ונשבה ארון הקודש. ברוך דיין האמת: הצדיק הרב שמריהו יוסף חיים קנייבסקי בן פעשא מרים זצ"ל - שר התורה. "... וגדול כח הצדיק שמדמיין צורה ליוצרה , כי אין לך תנועה ודיבור וכח , מה שאינו מורה על יחוד שמו יתברך..." (הבעש"ט – באגרת לגיסו הרב רבי גרשון מקיטוב) כל הגדולים שהיו לנו בדור הזה הסתלקו, כבר לא נשאר אף אחד ברמתם.

מזמור צ"א לעילוי נשמת הרב שמריהו יוסף חיים קנייבסקי זצ"ל - שר התורה

לעילוי נשמת הרב שמריהו יוסף חיים בן פעשא מרים  קנייבסקי זצ"ל - שר התורה

מזמור תהלים צ "א , ידוע בסגולתו לשמירה מכל פגע רע ולהצלחה ובמסכת שבועות , נקרא מזמור זה "שיר של פגעים", לאומרו כדי להנצל מפגעים.

על מנת שניתן יהיה לאומרו בהבנה ,יש כאן הסבר- תחילה המזמור, ולאחר מכן כל פסוק (מנוקד ) ,והפרוש (בטקסט הלא מנוקד ) :

(א) ישֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן, בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן: (ב) אֹמַר לַה': מַחְסִי וּמְצוּדָתִי, אֱלֹהַי אֶבְטַח בּוֹ: (ג) כִּי הוּא יַצִּילְךָ מִפַּח יָקוּשׁ, מִדֶּבֶר הַוּוֹת: (ד) בְּאֶבְרָתוֹ יָסֶךְ לָךְ, וְתַחַת כְּנָפָיו תֶּחְסֶה, צִנָּה וְסֹחֵרָה אֲמִתּוֹ: (ה) לֹא תִירָא מִפַּחַד לָיְלָה, מֵחֵץ יָעוּף יוֹמָם: (ו) מִדֶּבֶר בָּאֹפֶל יַהֲלֹךְ, מִקֶּטֶב יָשׁוּד צָהֳרָיִם: (ז) יִפֹּל מִצִּדְּךָ אֶלֶף, וּרְבָבָה מִימִינֶךָ, אֵלֶיךָ לא יִגָּשׁ: (ח) רַק בְּעֵינֶיךָ תַבִּיט, וְשִׁלֻּמַת רְשָׁעִים תִּרְאֶה: (ט) כִּי אַתָּה ה' מַחְסִי, עֶלְיוֹן שַׂמְתָּ מְעוֹנֶךָ: (י) לֹא תְאֻנֶּה אֵלֶיךָ רָעָה, וְנֶגַע לֹא יִקְרַב בְּאָהֳלֶךָ: (יא) כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָּךְ, לִשְׁמָרְךָ בְּכָל דְּרָכֶיךָ: (יב) עַל כַּפַּיִם יִשָּׂאוּנְךָ, פֶּן תִּגֹּף בָּאֶבֶן רַגְלֶךָ: (יג) עַל שַׁחַל וָפֶתֶן תִּדְרֹךְ, תִּרְמֹס כְּפִיר וְתַנִּין: (יד) כִּי בִי חָשַׁק וַאֲפַלְּטֵהוּ, אֲשַׂגְּבֵהוּ כִּי יָדַע שְׁמִי: (טו) יִקְרָאֵנִי וְאֶעֱנֵהוּ, עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה אֲחַלְּצֵהוּ וַאֲכַבְּדֵהוּ: (טז) אֹרֶךְ יָמִים אַשְׂבִּיעֵהוּ וְאַרְאֵהוּ בִּישׁוּעָתִי:

פירוש על דרך הפשט: 

 (א) יֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן, אדם הבוטח בה', והרוצה לשבת ולחסות בסתר כנפי השכינה, אדם הבוטח כך, אכן - בְּצֵל שַׁדַּי – יִתְלוֹנָן ! יזכה לשהות ["ללון"] בקביעות, תחת צלו של הקב"ה, שיגן עליו בתמידות. (ב) אֹמַר לַה', כך מכריז ואומר האדם הבוחר לחסות בסתר עליון: ה' - הוא מַחְסִי וּמְצוּדָתִי ! מחסה איתן ומגן חזק, כמו מצודה, – עבורי! הוא אֱלֹהַי, אשר אֶבְטַח בּוֹ: והכל ילמדו ממני שכדאי לבטוח בו. ולמה אני אומר כן? (ג) כִּי הוּא, אם תבטח בו, יַצִּילְךָ מִפַּח יָקוּשׁ, ממלכודת הטמונה למוקש - והוא יצילך מִדֶּבֶר הַוּוֹת, משברון של מחלה, כמו מחלת דבר, שהיא דוגמא למכת מות. (ד) כי הוא, בְּאֶבְרָתוֹ, בכנפו, יָסֶךְ לָךְ, יסוכך עליך, וְתַחַת כְּנָפָיו – תֶּחְסֶה, תתכסה ! צִנָּה וְסֹחֵרָה – אֲמִתּוֹ. הבטחתו של הקב"ה להגן על מי שקרוב אליו, אמת היא. ואמת זאת מגינה על הבוטח בו כמו "צִנָּה", מגן שמחזיק האדם בידו, וכמו "סֹחֵרָה",לבוש ברזל שלובש האדם על גופו, ומקיפו מסביב. (ה) אם תבטח בו - לֹא תִירָא מִפַּחַד לָיְלָה, מדברים מפחידים, העלולים להפתיע את האדם בלילה כשהם נעלמים מעיניו בגלל חשכת הלילה. ולא תירא מֵחֵץ אשר יָעוּף יוֹמָם - מפגעים פתאומיים, הבאים ופוגעים במהירות, כחץ. שאף על פי שהם נראים לאור היום, אין אפשרות להנצל מהם מחמת מהירות הופעתם. (ו) וכיון שבטחת בו, והוא מסוכך עליך, שוב לא תירא. לא מִדֶּבֶר, מפגע של מחלת מוות, אשר בָּאֹפֶל יַהֲלֹךְ, המתרחש, לרוב, בשעת לילה. ואף לא תירא מִקֶּטֶב יָשׁוּד צָהֳרָיִם, ממזיק הקרוי "קטֶב", המופיע כשודד, ופוגע באדם אפילו לאור היום. (ז) יִפֹּל מִצִּדְּךָ אֶלֶף, אפילו אם תימצא בשעת מלחמה קשה, ויפלו לידך אלף איש, וּרְבָבָה של אנשים יפלו מִימִינֶךָ, מהצד השני, בכל זאת – אֵלֶיךָ - לֹא יִגָּשׁ ! אתה לא תיפגע, והמשחית לא יעז לגשת אליך, כי אני ה' שומרך. (ח) רַק בְּעֵינֶיךָ תַבִּיט, מבלי שמישהו יגע בך, וְשִׁלֻּמַת רְשָׁעִים, תשלום העונש על רשעתם – תִּרְאֶה ! (ט) וכל זאת אעשה עבורך – כִּי אַתָּה אמרת: ה' הוא מַחְסִי ! ואת הקב"ה, שהוא עֶלְיוֹן - שַׂמְתָּ מְעוֹנֶךָ ! עשית אותו למעון מבטחך ! (י) ולכן, לֹא תְאֻנֶּה - לא תזדמן אֵלֶיךָ רָעָה, וְנֶגַע לֹא יִקְרַב בְּאָהֳלֶךָ, ביתך! (יא) כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָּךְ, בעבורך - לִשְׁמָרְךָ בְּכָל דְּרָכֶיךָ: (יב) עַל כַּפַּיִם יִשָּׂאוּנְךָ מלאכיו, בעת לכתך, פֶּן תִּגֹּף תכשל בָּאֶבֶן רַגְלֶךָ: (יג) גם אם עַל שַׁחַל [אריה] וָפֶתֶן תִּדְרֹךְ, תרמוס עליהם ברגליך, הם לא יזיקוך. וכך יהיה גם אם תִּרְמֹס כְּפִיר [אריה צעיר] וְתַנִּין [נחש]. כי כה אומר ה' אל המלאכים, כאשר הוא מצוום להגן עליך: כִּי זה האיש אשר בִי חָשַׁק, לכן – וַאֲפַלְּטֵהוּ ! אֲשַׂגְּבֵהוּ, שלא יוכל האויב להרע לו, כִּי, בעבור שהוא יָדַע סוד שְׁמִי: (טו) יִקְרָאֵנִי, בעת צרה הוא יקראני בשמי, וְאֶעֱנֵהוּ ! עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה, כאשר אני מביא צרה על אנשי דורו, אני אהיה עמו – אֲחַלְּצֵהוּ, וַאֲכַבְּדֵהוּ, שלא יצטרך לזולתי. (טז) אֹרֶךְ יָמִים אַשְׂבִּיעֵהוּ, אשׂבִּיעַ את הבוטח בי באריכות ימים, בעולם הזה. וְאַרְאֵהוּ בִּישׁוּעָתִי, ובעולם הבא הוא יהנה מזיו שכינתי. "