דמויות מרכזיות בסיפור חיי דוד המלך לפי סדר ההתרחשויות

כל השמות והדמויות שהיו בחיי דוד המלך כפי שמתואר בספר שמואל א' ושמואל ב'

דמויות מרכזיות בסיפור חיי דוד המלך לפי סדר ההתרחשויות

"וַיִּקַּח בֹּעַז אֶת רוּת וַתְּהִי לוֹ לְאִשָּׁה... וַתֵּלֶד בֵּן... וַתִּקְרֶאנָה שְׁמוֹ עוֹבֵד הוּא אֲבִי יִשַׁי אֲבִי דָוִד"...

דוד המלך - דוד בן ישי - מלך ישראל חי וקיים, נכדו של עובד ונין של רות המואביה, משבט יהודה, מצאצאיו יתגלה משיח בן דוד, במהרה בימינו, אמן.

דוד המלך משבט יהודה בראשית כ''ט, ל''ה: "וַתַּהַר עוֹד וַתֵּלֶד בֵּן, וַתֹּאמֶר: הַפַּעַם אוֹדֶה אֶת יְיָ. עַל כֵּן קָרְאָה שְׁמוֹ יְהוּדָה"... יהודה שם קדוש הכולל בתוכו את: שם ה', שם ה-ו-י-ה קדוש, אשר יכול לרמז שיהודה הוא המלך לְעוֹלם מאת ה'. האות - הרביעית של יהודה - ד' יכולה לרמז על דוד משיח ה' אשר יָצָא משבט יהודה. יהודה נולד - רביעי בסדר הלידה. דוד מתחיל באות ד' שהיא האות - הרביעית באותיות הא'ב'. דוד המלך הוא רגל - רביעית למרכבה הקדושה.

"יְהוּדָה אַתָּה יוֹדוּךָ אַחֶיךָ"... (בראשית מ''ט, ח'). אמר רבי שמעון בן יוחאי: "כל אחיך יהיו נקראים על שמך. אין אדם אומר ראובני אני (ראובן הוא בכור השבטים), שמעוני אני (שמעון נולד שני בסדר הלידה), אלא יהודי אני"! כל יהודי נקרא בעצם על שם יהודה בן ישראל/יעקב אבינו, יהודה הוא אשר נבחר ע''י הקב''ה למלוך על כל ישראל לנצח, ומלך המשיח יהיה מצאצאי דוד המלך אשר משבט יהודה. יהודה אותיות "הודיה", לאה אמנו הודתה לה' על הבן הרביעי אשר נתן לה הקב''ה. אנו קרויים יהודים על שם יהודה, ומהות היהודי היא הודיה לה' ("הודיה" בשינוי מקום האותיות = "יהודה"). יהודה - זהו גם שמו של חבל בארץ ישראל, הקרוי על שם יהודה בן ישראל/יעקב אבינו נחלתו של שבט יהודה. ביהודה, בנחלת שבט יהודה בחברון הֵחֵלָה מלכות דוד הנצחית, לאחר מכן מָלַך דוד על כל ישראל בָּמקום אשר בָּחַר ה' - בירושלים בירת הנצח של עם ישראל. "וִיהוּדָה- לְעוֹלָם תֵּשֵׁב, וִירוּשָׁלִַם-לְדוֹר וָדוֹר" (יואל ד', כ').

רות אשת בועז, אֵם עובד וסבתא של ישי אבי דוד המלך.

ישי אבי דוד המלך, אחד מארבעת צדיקי עולם שמתו בעתיו של נחש, בנו של עובד ונכדו של בועז ורות.

ניצבת בת עדיאל אמו של דוד המלך.

אֱלִיאָב בנו הבכור של ישי, ואחי דוד.

שמואל הנביא שמואל הנביא, בן אלקנה וחנה. משח את שאול למלך ואחריו משח את משיח ה' - את דוד בן ישי למלך.

שאול המלך בן קיש, משבט בנימין, מלך ישראל הראשון.

ילדי שאול יהונתן, אבינדב ומלכי שוע - שלושתם נפלו במלחמה נגד הפלישתים בגלבוע. איש בושת שנמלט כנראה. בנות שאול: מירב - נישאה לעדריאל המחולתי, ומיכל - נישאה לדוד והצילה אותו ממוות, ו-5 בני מירב (או מיכל?). פרט לכך שני ילדיו מרצפה בת איה פילגשו.

גלית הפלישתי הענק והגיבור הפלישתי אשר נפל ביד דוד, בנה של עורפה בת מלך מואב וכלתה לשעבר של נעמי.

אחימלך בן אחיטוב הכהן הגדול בנוב עיר הכהנים. נהרג בחרב ע''י דואג האדומי בפקודת שאול המלך, עם שאר כהני נוב.

אביתר הכהן, אשר נמלט מנוב עם ה"האורים ותומים" אל דוד ושרד, בנו של אחימלך בן אחיטוב הכהן.

אחימעץ - בן צדוק הכהן, ריגל לטובת דוד במרד אבשלום ומסר לדוד הודעות על הנעשה בירושלים, ביחד עם יהונתן בן אביתר.

יהונתן בן אביתר הכהן.

אֲחִימֶלֶךְ בֶּן אֶבְיָתָר כהן, היה נכדו של אחימלך בן אחיטוב הכהן, מנוב עיר הכהנים, שהרגו שאול.

דואג האדומי אביר הרועים מעבדי שאול, הרג את נוב עיר הכהנים בפקודת שאול המלך, לאחר שהלשין על דוד.

גד הנביא בימי דוד ולאחר מות שמואל הנביא.

נתן הנביא בתקופת דוד המלך, אמר לדוד המלך את משל כבשת הרש לאחר מעשה בת-שבע וכו'.

אכיש מלך גת, אליו ברח דוד מפני שאול, ועשה עצמו שוטה על מנת לשרוד.

נבל הכרמלי כשמו היה נבל, בעל טבע קשה ורע, נהג לא יפה באנשי דוד אשר שמרו על צאנו ואנשיו במדבר, ודיבר לא יפה על דוד. לאחר מותו נישאה אביגיל אשתו לדוד.

פַּלטי בן לַיִש לו ניתנה מיכל בת שאול, למרות שהיתה אשת דוד, כיון שבעיני שאול דוד היה מורד במלכות, וכל המורד במלכות נחשב למת. ולפי מסכת סנהדרין קידשה דוד ב-100 (200) עורלות פלישתים, ולא היו אלה קידושין. ונקרא פלטי, שפלט עצמו מן העברה ולא נגע במיכל שהיתה אשת איש. כל הימים נעץ חרב בינו לבינה שלא יגע בה.

אבנר בן נר שר צבא שאול, גיבור מלחמה, עשוי ללא חת. נהרג בעורמה בידי יואב שר צבא דוד, שהיה גואל הדם של עֲשָׂהאֵל אחיו אשר נהרג בידי אבנר.

אמרו חז''ל: היה נוח לו לאדם להזיז כותל בנוי בעובי 6 אמות (כ-3 מטר), מאשר להזיז רגל אחת של אבנר. ואם היה לארץ מקום להאחז בו, היה אבנר מזעזעה, והיה כל מחנה ישראל שרוי בין ארכובותיו (ברכיו), שהיה גבוה מכולם מארכובותיו ומעלה.

יואב בן צרויה שר צבא דוד הנאמן, אמיץ וגיבור חיל, עשוי ללא חת, יד ימינו של דוד המלך ומסור לו ללא גבול. אחיו של אבישי ועֲשָׂהאֵל, ובן אחותו של דוד המלך. בעל מוסר גבוה מאוד ומושלם במידותיו.

יואב היה חכם גדול בתורה וראש הסנהדרין. "וַיְהִי דָוִד עֹשֶׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה לְכָל עַמּוֹ". חז''ל דרשו: למה היה דוד יכול להיות לעשות משפט וצדקה ללא הטרדות? כי יואב על הצבא. ולמה היה יואב יכול להצליח על הצבא? - כי דוד עושה משפט וצדקה.

עֲשָׂהאֵל בן צרויה אחי יואב שר צבא דוד המלך. אמיץ וגיבור חיל, מגיבורי דוד. היה קל רגליים כצבי, הוא היה כל כך מהיר וזריז שהיה יכול לצוד צבי תוך כדי מרוצתו, הוא היה יכול להלך על ראשי השבלים בשדה מבלי לשבור את הקנים. נהרג בידי אבנר שר צבא שאול לאחר שרדף אחריו להורגו על מות הנערים בבריכה בגבעון. עֲשָׂהאֵל נקבר בחברון.

אֲבִישַׁי בן צרויה אחי יואב שר צבא דוד המלך, מראשי זרועות הצבא, אמיץ העשוי ללא חת, וגיבור מלחמה מגיבורי דוד.

אוּרִיָּה הַחִתִּי בעלה של בת-שבע, נתן לה גט כריתות לפני צאתו למלחמה ולכן היתה מגורשת ממנו כדין. מגיבורי דוד המלך, נחשב כמורד במלכות כיון שהזכיר את אדונו יואב לפני המלך, ועל כך היה חייב מיתה. דוד שולח בידו אגרת אל יואב בה חתום גזר דין המוות שלו עצמו. אוריה מת מול פני המלחמה החזקה בבני עמון.

אִישׁ – בֹּשֶׁת בן שאול המלך. לאחר מות שאול המליך אבנר שר צבא שאול את אִישׁ בֹּשֶׁת למלך, למרות שכבר היה ידוע שדוד נמשח למלך. בסופו של דבר נהרג אִישׁ בֹּשֶׁת ע''י אנשי בליעל.

יונדב בן שִמעה רעהו החכם מאוד של אמנון, אשר מייעץ לו עצה רעה: כיצד לקרב את תמר אל ביתו במצוות דוד המלך.

מְפִיבֹשֶׁת בן יהונתן, נכד לשאול המלך, נכה רגליים מגיל חמש. היה גדול בתורה ומבייש את פני דוד בהלכה.

מיכה בנו הקטן של מפיבושת, ומבני מיכה נמשכו דורות רבים של גיבורי חיל.

צִיבא עבד מְפִיבֹשֶׁת בן יהונתן.

יהושע בית השִמשי מבית שמש, העגלה עם ארון ה' הגיעה אל ביתו. ונהרגו בעם 50,070 איש.

אֲבִינָדָב אל ביתו בגבעה בקרית יערים העלו את ארון ה'. והארון נשאר שם במשך 20 שנה.

עֻזָּא וְאַחְיוֹ בני אבינדב, נהגו את העגלה החדשה עליה ארון ה'. עוזה מת כאשר ניסה לסמוך את ארון ה', מה גם שלא היה לוי.

עובד אדום הגתי היה לוי, אליו היטו את ארון ה' אשר נשאר בביתו שלושה חודשים, ובזכות הכבוד הגדול שנהג בארון ה', זכה שהקדוש-ברוך-הוא הסב לו ברכה בכל ביתו.

יהוֹשָׁפָט בֶּן אֲחִילוּד מַזְכִּיר, כלומר: כותב ספר הזכרונות.

צָדוֹק בֶּן אֲחִיטוּב כהן בימי דוד המלך, היה מבני אלעזר הכהן.

שְׂרָיָה (נקרא גם שיא) - סופר.

בְנָיָהוּ בֶּן יְהוֹיָדָע מִקַּבְצְאֵל אשר ביהודה, היה פקיד ולאחר מכן הפך לשר צבא שלמה המלך.

הַכְּרֵתִי וְהַפְּלֵתִי פקידים. ויש מבארים: שהכרתי - היה אדם שהיה יודע להכרית ארזים, או הממונה על מזונות המלך, והפליתי - היה אדם שהיה יודע להפיל חומות. ואמרו חז''ל במסכת סנהדרין: שהכרתי והפלתי זה הסנהדרין.

אליהוא אחי דוד אשר ברח לארץ עמון וקיבל שם מקלט ממלך עמון.

שִמעה אחי דוד המלך, ואבי יונדב רעהו החכם של אמנון בן דוד המלך.

חָנוּן מלך עַמון, מַלך אחרי מות אביו נחש. דוד שלח אנשים לנחמו, אך הוא חשד שהם מרגלים ונהג בשליחי דוד המלך בזיון: גילח חצי זקנם וחתך חצי בגדיהם.

הָאִשָּׁה הַתְּקֹעִית החכמה, נשלחה ע''י יואב אל דוד, ונקטה בתכסיס כדי לשכנע את דוד המלך שיתפייס עם אבשלום בנו לאחר הריגת אמנון, וישיבו מגשור.

אִתַּי הַגִּתִּי ידיד אמת של דוד, גֵר מגת. במרד אבשלום - נשבע כי יהיה רק במקום בו נמצא דוד המלך, אם לְמָוֶת ואם לחיים. אִתַּי הַגִּתִּי עוזב את ירושלים עם דוד המלך ביחד עם אנשיו וכל משפחתו והטף. איתַי היה אחד הגבורים באנשי דוד ומוּנָה לאחד ממפקדי זרועות צבא דוד המלך.

חוּשַׁי הָאַרְכִּי רעהו הנאמן של דוד המלך, אשר מרגל עבורו בירושלים במרד אבשלום, ומסכל את עצת אחיתופל בכך שמייעץ לאבשלום המורד עצה הפוכה משל אחיתופל.

שִׁמְעִי בֶן גֵּרָא איש ממשפחת בית שאול. במרד אבשלום כאשר דוד ואנשיו עזבו את ירושלים, יצא שִׁמְעִי בֶן גֵּרָא במקום ושמו "בחורים" והחל לקלל את דוד המלך ולביישו, ולסקל באבנים את דוד ואת כל עבדי המלך דוד וכל העם. אבישי בן צרויה מבקש מדוד רשות להסיר את ראש המקלל, אך דוד אומר להניח לו, הוא מקלל כי ה' אמר לו לקלל.

בסופו של דבר שלמה המלך הרג את שִׁמְעִי בֶן גֵּרָא.

אֲחִיתֹפֶל הגילוני (מגילֹה) היועץ החכם של דוד המלך אשר עובר לצד אבשלום המורד ומייעץ לו לבוא אל פילגשי דוד המלך, כדי להוכיח שאכן אבשלום הוא המלך ואין יותר סיכוי להתפייסות עם דוד. אֲחִיתֹפֶל ממשיך ומייעץ לאבשלום לרדוף אחרי דוד מיד באותו הלילה ולהרוג את דוד המלך, אך ה' הפר את עצת אֲחִיתֹפֶל, כאשר יעץ לו חוּשַׁי הָאַרְכִּי רֵע דוד המרגל עבורו - עצה הפוכה. כשראה אֲחִיתֹפֶל שלא נעשתה עצתו, חבש את חמורו, הלך אל ביתו והתאבד.

שֹׁבִי בֶן נָחָשׁ, מָכִיר בֶּן עַמִּיאֵל וּבַרְזִלַּי הַגִּלְעָדִי שלושה אנשים חשובים אשר בזמן מרד אבשלום סייעו לדוד המלך ואנשיו הנמלטים במזון. שֹׁבִי בֶן נָחָשׁ-מֵרַבַּת בְּנֵי עַמּוֹן, מָכִיר בֶּן עַמִּיאֵל-מִלֹּא דְבָר, וּבַרְזִלַּי הַגִּלְעָדִי-מֵרֹגְלִים. כִמְהָם בן בַרְזִלַּי הַגִּלְעָדִי שב עם דוד לירושלים.

עמשא בן יתר שר צבא אבשלום המורד בדוד המלך אביו. נהרג בידי יואב שר צבא דוד המלך.

שֶׁבַע בֶּן בִּכְרִי איש בנימין אשר מרד במלכות דוד לאחר מרד אבשלום, אך נהרג בידי אנשי העיר בה הסתתר בזכות האשה החכמה, וראשו הושלך בעד החומה.

אֲדֹרָם שר על המס אשר הוסיף דוד המלך.

שריה היה הסופר בימי דוד המלך.

יהוֹשָׁפָט בֶּן אֲחִילוּד - היה המזכיר.

עִירָא הַיָּאִרִי היה איש חשוב ויועץ לדוד, יש אומרים שהיה זה חוּשַׁי הָאַרְכִּי.

רִצְפָּה בַת אַיָּה והגבעונים רצפה פילגש שאול המלך, אשר שני בניה וחמשת בני מיכל (לפי חז''ל היו בני מירב) נמסרו לגבעונים והומתו באכריות, בתגובה לכך שהגבעונים הומתו בנוב עיר הכהנים בניגוד לשבועת בני ישראל להם בימי יהושע להחיותם, לאחר שבאו אל יהושע בעורמה ומרמה. ויש אומרים כי בנוב היו 7 גבעונים שואבי מים וחוטבי עצים שנשארו ללא פרנסה וסבלו מרעב, ונחשב כאילו שאול הרגם, ולכן נעצרו הגשמים וכל ישראל היו בצרה, ושרר רעב במשך 3 שנים.

רצפה בת איה שמרה במסירות נפש על כבוד בניה ההרוגים ועל שאר ההרוגים. היא לקחה שק והתכסתה בו יום ולילה, כדי לשמור מפני העופות וחיות הבר עד אשר יובאו לקבר ישראל. ורק אז, ולאחר נקמת הגבעונים מבני שאול נעתר ה' לארץ וירדו גשמים.

אֲרַוְנָה היבוסי הקב''ה מגלה ומראה לדוד את מיקומו המדוייק של בית המקדש - בהר המוריה בגורן אֲרַוְנָה היבוסי. דוד קונה את מקום בית המקדש ב"שִׁקְלֵי זָהָב מִשְׁקַל שֵׁשׁ מֵאוֹת".

אֲבִישַׁג הַשּׁוּנַמִּית כאשר הגיע דוד המלך לזיקנה ולא יחם לו למרות כל הבגדים בהם כיסוהו, יעצו לו עבדיו שיבקשו עבורו נערה בתולה אשר תעמוד לפני המלך ותהיה לו סוכנת. ומצאו לו נערה יפה את אֲבִישַׁג הַשּׁוּנַמִּית אשר שרתה אותו, והמלך לא ידעה.