המשל של רבי נחמן על המהות של ספר תהלים | כוכבי אור, סיפורים נפלאים, ד
בדורנו, לא מוצאת השכינה מנוח אלא במעונם העלוב והפשוט של 'אומרי תהילים' הפשוטים. הם אלו שנותנים את הכוח למשיח להביא את הגאולה.
יהושע אבירם
0
118
ספר תהילים הוא ספר מספרי המקרא, בתנ"ך היהודי הספר כלול בחלק הכתובים. הספר נכתב ע"י דוד המלך ואישים נוספים.
שם הספר תהילים הוא צורת רבים של המילה "תהילה", שמשמעותה דבר שבח. בלשון חז"ל נשמטה האות ה' ושם הספר נקרא תילים (ובארמית: תילין או תילי), והגייה זו נשמרה בקרב חלק מעדות ישראל עד ימינו. ממפרשי ימי הביניים, כגון הרמב"ן ובמיוחד האבן עזרא, היו שקראו לספר "תהילות".
על פי המסופר במקרא, היה דוד "יודע נגן", ואף הובא לפני שאול כדי לנגן בכינור לפניו ולהרחיק ממנו את הרוח הרעה ששרתה עליו. במסכת פסחים קבעו חז"ל: "כל שירות ותשבחות האמורות בספר תהילים כלן דוד אמרן"
לעומת זאת, בברייתא במסכת בבא בתרא נאמר: "דוד כתב ספר תהלים על ידי עשרה זקנים: על ידי אדם הראשון, על ידי מלכיצדק, ועל ידי אברהם, ועל ידי משה, ועל ידי הימן, ועל ידי ידותון, ועל ידי אסף, ועל ידי שלשה בני קרח (בבא בתרא דף י"ד ע"ב)
בדורנו, לא מוצאת השכינה מנוח אלא במעונם העלוב והפשוט של 'אומרי תהילים' הפשוטים. הם אלו שנותנים את הכוח למשיח להביא את הגאולה. וכך העיד רבינו הקדוש ואמר: "משיח יכבוש את העולם רק עם האנשים הפשוטים, אומרי תהלים בפשיטות ותמימות, ולא עם ההולכים בחכמות" (כוכבי אור, שם). והוא גם סיפר על כך משל:
"משל ממלך אחד, שהלך לצוד חיות, והיה לבוש כאיש פשוט, כדי שיהיה לו נוח יותר לצוד. לפתע פתאום ירד מטר גדול, ממש מבול מים, וכל שרי המלוכה נתפזרו כולם מחמת המטר. והמלך היה בסכנה גדולה, וחיפש מקום להיסתר בו, עד שמצא בית של כפרי אחד. הכניסו הכפרי לביתו בכבוד, והלבישו מלבושים חמים, ונתן לו אוכל כפרי ופשוט, והסיק עבורו את תנור החורף והניחו לישון עליה כדי שיתחמם. וכל כך היה ערב ומתוק [היה] למלך אכילתו ושנתו אצל הכפרי, שחשב שמעולם לא טעם טעם ערב כזה, כי היה עייף ויגע וכו'.
"ושרי המלוכה חיפשו את המלך, עד שבאו לבית הכפרי, וראו שהמלך ישן, והמתינו עד שניעור, ורצו שיחזור המלך עמהם לביתו. אמר להם המלך: 'כיון שאתם לא הצלתם אותי, וכל אחד נתפזר להציל את עצמו, ורק זה הכפרי הציל אותי, ואצלו טעמתי טעם מתוק כזה – על כן, הוא יביא אותי לביתי בעגלה שלו, ובאלו המלבושים שהלבישני אשב על כיסא המלוכה'.
"וסיים על זה רבנו זכרונו לברכה ואמר: 'בעקבות משיחא יהיה מבול, לא של מים, רק של מחשבות זרות… ועם חכמות לא יוכלו ליתן עצה. וכל שרי המלוכה יתפזרו והמלוכה לא תעמוד על עמדה, רק עם פשוטי ישראל, שאומרים תהלים בפשיטות וכו'. ועל כן, כשיבוא משיח, הם יתנו הכתר מלוכה בראשו!" (כוכבי אור, סיפורים נפלאים, ד).
