קוּמָה יְהוָה הוֹשִׁיעֵנִי אֱלֹהַי כִּי הִכִּיתָ אֶת כָּל אֹיְבַי לֶחִי שִׁנֵּי רְשָׁעִים שִׁבַּרְתָּ. תהלים ג' ח'
כאן מתגלה ההבדל הנורא בין פרק זה העוסק במלחמה בין יהודי ליהודי , לבין הפרק הקודם העוסק במלחמתנו עם הגויים.
יהושע אבירם
0
143
גם כאן מתגלה ההבדל הנורא בין פרק זה העוסק במלחמה בין יהודי ליהודי ,
לבין הפרק הקודם העוסק במלחמתנו עם הגויים.
על הגויים כתוב בפרק הקודם: ״תרועם בשבט ברזל ככלי יוצר תנפצם״ -
תשבור אותם עם שבט של ברזל, ותנפץ אותם לרסיסים כמו כלי חרס, כך של א
יישאר מהם זכר. ובסוף הפרק (פסוק כתוב עוד: ״נשקו בר פן יאנף ותאבדו
דרך כי יבער כמעט אפר׳ - ברגע אחד הקב״ה יצא בלהבת אש וכולם יישרפו.
לעומת זאת כאן, על אויביו מבית, מבקש דוד המלך: ״קומה ה׳ הושיעני...
כי הכית את כל אויבי לחי״ - תן להם סטירת לחי, ״שיני רשעים שברת״ ־ אדם
שנושך צריך לשבור לו את השיניים, אבל הראש נשאר שלם. זה אמנם לא נעים,
אבל לא מתים מזה.
בקשתו לא היתה להרוג אותם או לנפץ אותם, רק לתת להם מכה, למנוע
מהם את היכולת להזיק לו! כי סוף כל סוף מדובר ביהודים, אחים יקרים.
