שִׁיר לַמַּעֲלוֹת אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי. | תהילים קכ"א

תהילים קכ"א הוא המזמור ה-121 בספר תהילים. הוא פותח במילים: שִׁיר לַמַּעֲלוֹת אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי. נחשב כמזמור של זעקה ותחינה, והוא נאמר בעת צרה.

שִׁיר לַמַּעֲלוֹת אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי. | תהילים קכ"א

פירוש יפה של הרב הצדיק מרדכי איפרגן שליט"א 
כשאדם נמצא בצרה בתחילה הוא נושא עיניו אל ההרים-אלו הם העשירים,קרוביו ומכיריו,חבריו הטובים,וכו'
אך עד מהרה הוא נוכח שאין בהם תשועה ומתאכזב,וכל זמן שיש לאדם תקווה מזולתו (מלבדו יתברך) 
יתקיים בו "ושוא תשועת אדם" 
 וכשנגמרו לו כל התקוות נהפך לבחינת "אין" ונשאר הוא והקב"ה ,
וברגע הזה יצפה לישועה וזה לשון הפסוק מאין-יבוא עזרי.