מִפִּי עוֹלָלִים וְיוֹנְקִים יָסַדְתָ עֹז, לְהַשְׁבִּית אוֹיֵב וּמִתְנַקֵם | תהִלִים , ח , ג

סגולת הברכה של תינוקות של בית רבן

כותב הבעש"ט באגרת לגיסו הרב רבי גרשון מקיטוב זצ"ל: "... וגדול כח הצדיק שמדמיין צורה ליוצרה , כי אין לך תנועה ודיבור וכח , מה שאינו מורה על יחוד שמו יתברך... "

מי שמתבונן היטב בתווי פניהם של תינוקות של בית רבן , ובמיוחד אלה השייכים לחצרות החסידים , לא יוכל שלא להבחין בטוהר קדושת הפנים כפני מלאכים ממש , פני קודש המפיקים זיו וזוהר. תינוקות אלו שהורתם ולידתם בקדושה ובטהרה , הם בַּבוּאה נאמנה של זיו השכינה, בבחינת : "לדמיין צורה ליוצרה".

הבל פיהם של תינוקות של בית רבן שאין בהם חטא הוא הצינור המזוקק , שדרכו החיות האלוקית באה לעולם,  ומהבל פיהם נבנית הקומה הרוחנית של העולם.

מסופּר במדרשׁ - ( 'מִדְרָשׁ משלי' פ"ט ) :

שבּבוֹא הַמָן הרשׁע (לאחר שנחתמה הגזירה) , פּגע במרדכי כּשׁהוּא רץ אחרי "שֶׁלָשָׁה תִינוֹקוֹת שֶׁהָיוּ בָּאִים מִבֵּית-הַסֵפֶר" ... והלך אחריו "לָדַעַת מַה יִשְׁאַל מָרְדְכַי מֵהֶם".

כֵּיוָן שֶׁהִגִיעַ מָרְדְכַי אֵצֶל הַתִינוֹקוֹת שֶׁאֶל לְאֶחָד מֵהֶם פָּסוּק לִי פְּסוּקְךָ. אָמַר לוֹ:
"אַל-תִּירָא, מִפַּחַד פִּתְאֹם; וּמִשֹּׁאַת רְשָׁעִים, כִּי תָבֹא" (משלי , ג' , כ"ח)

פתח השני ואמר: "עֻצוּ עֵצָה, וְתֻפָר; דַּבְּרוּ דָבָר וְלֹא יָקוּם, כִּי עִמָּנוּ אֵל " (ישעיה , ח' , י).

פתח השלישי ואמר: "וְעַד-זִקְנָה אֲנִי הוּא, וְעַד-שֵׂיבָה אֲנִי אֶסְבֹּל; אֲנִי עָשִׂיתִי וַאֲנִי אֶשָּׂא, וַאֲנִי אֶסְבֹּל וַאֲמַלֵּט" (ישעיה , מו' , ד).

"כֵּיוָן שֶׁשָׁמַע מָרְדְכַי כָּךְ , שָׂמַח וְהָיָה שָׂמֵחַ שִׂמְחָה גְדוֹלָה. אָמַר לוֹ הַמָן , מַה הִיא זאת הַשְׂמֵחָה שֶׁשִׂמְחַת לְדִבְרֵי הַתִינוֹקוֹת הָאֵלוּ? אָמַר לוֹ , עַל בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת שֶׁבִּשְׂרוּנִי שֶׁלא אֶפְחַד מִן הָעֵצָה הָרָעָה שֶׁיָעַצְתָ עָלֵינוּ".

וְצָרִיךְ בֵּאוּר: כֵּיצַד יְתַכֵן, שֶׁמַפֶּלֶת הַמָן יִתְגַלֶה לְמָרְדְכַי ע"י תִינוֹקוֹת שֶׁל בַּיִת רַבָּן דַוְקָא ? וְהָרֵי מָרְדְכַי הָיָה מִגְדוֹלֵי הַסַנְהֶדְרִין, הַמַנְהִיג וּמוֹרֵה דֶרֶךְ שֶׁל כָּל הָעָם הַיְהוּדִי וְהַמְלַמֵד שֶׁל תִינוֹקוֹת שֶׁל בַּיִת רַבָּן.

אַךְ הָעִנְיָין מוּבָן ע"פ דִבְרֵי הַמִדְרָשׁ עָצְמוּ, שֶׁבִּטוּל גְזִירַת הַמָן בָּא ע"י "קוֹל גדיא" - לִמוּד הַתוֹרָה שֶׁל תִינוֹקוֹת שֶׁל בַּיִת רַבָּן. וְכִמְסֻופָּר בַּמִדְרָשׁ (הנ"ל) שֶׁמָרְדְכַי קִבֵּץ תִינוֹקוֹת שֶׁל בַּיִת רַבָּן וְלִמְדָם תוֹרָה, וַעֲלֵה קוֹלָם לַמָרוֹם. שֶׁאֶל הַקַב"ה כִּבְיָכוֹל, מַהוּ קוֹל הַגְדָיִים וְהַטְלָאִים שֶׁאֲנִי שׁוֹמֵעַ ?

עָנָה מִשֶׂה רבינו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, לא טְלָאִים הֵם, אֶלָא יַלְדִי עִמָךְ שֶׁהַמָן הָרָשָׁע רוֹצֶה לִשְׁחוֹט כִּגְדָיִים וּטְלָאִים. בְּאוֹתָה שָׁעָה קֶרַע הַקַב"ה אֶת אִגְרוֹת הַמָן לַגְזָרִים וְהֵבִיא אֶת הַיְשׁוּעָה לְעַם יִשְׂרָאֵל.
וְהַטַעַם לְזֶה – שֶׁהַיְשׁוּעָה תְלוּיָה בַּתִינוֹקוֹת שֶׁל בַּיִת רַבָּן שֶׁלא טָעֲמוּ עֲדַיִן טַעַם חֵטְא , שֶׁנֶאֱמַר:  "מִפִּי עוֹלָלִים וְיוֹנְקִים (דווקא) יָסַדְתָ עֹז... לְהַשְׁבִּית אוֹיֵב וּמִתְנַקֵם" (תְהִלִים , ח , ג ).

כותב רבי נחמן בליקוטי מוהר"ן:

"...כִּי אֵין הַדִּין נִמְתָּק  וְאֵין  הָעוֹלָם  מִתְקַיֵּם  אֶלָּא  עַל  הֶבֶל  פֶּה  שֶׁל  תִּינוֹקוֹת  שֶׁאֵין בּוֹ חֵטְא,  שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה  יִתְגַּלּוּ  הָאָבוֹת  בָּעוֹלָם  לְהָגֵן"  (ליקוטי מוהר"ן קמא לז, ד).

כַּאֲשֶׁר רָאוּ לְמַעְלָה בַּשָׁמַיִם שֶׁמַצָבָם שֶׁל תִינוֹקוֹת שֶׁל בַּיִת רַבָּן הוּא כִּדְבָעֵי - שֶׁעִי"ז מובְטָח הֶמְשֵׁךְ וְנִצְחִיוּת עִם יִשְׂרָאֵל - נִתְבַּטְלָה מִמֵילָא גְזִירַת הַמָן, וְלַיְהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָהְ שָׂשׂוֹן וְיָקָר. 

על כן , בעת צרה וצוקה , טוב ללכת ולבקש מתינוקות כאלה להאציל ברכה (אפילו בתשלום או בדברי מתיקה) , כי בִּרכתם כה נשגבה ומרוממת לעיתים אף יותר מזו של צדיקים , שאצל גדיי הצאן , הבל הפה טהור,  תמים , קב ונקי.