אֹרֶךְ יָמִים, אַשְׂבִּיעֵהוּ;    וְאַרְאֵהוּ, בִּישׁוּעָתִי.

הנה אנכי שלח מלאך
זה שאמר הכתוב: כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך (תהל' צא יא).

עשה אדם מצווה אחת, מוסרים לו מלאך אחד.
עשה שתי מצות, מוסרין לו שני מלאכים.
עשה כל המצות, מוסרין לו מלאכים הרבה, שנאמר: כי מלאכיו יצוה לך.

ומי הן המלאכים?
אלו שמשמרים אותו מן המזיקין, שנאמר: ייפול מצדך אלף ורבבה מימינך (שם שם ז).

ומה הוא ייפול?
שמשלימים לו. כעניין שנאמר בדברי הימים: וממנשה נפלו על דוד (דה"א יב יט).
וכתיב: בלכתו אל צקלג נפלו עליו ממנשה (שם שם כא).

ורבבה מימינך.
למה מן השמאל אלף ומן הימין רבבה?
לפי שהשמאל אינה צריכה מלאכים הרבה,

ששמו של הקדוש ברוך הוא כתיב בתפילין,

והתפילין נתונים על השמאל,

שנאמר:

וקשרתם לאות על ידך (דברי' ו ח).

אמר ליה רבי חנינא:
אין כתיב כאן יהא מצדך, אלא ייפול.
שמאל שאינה פשוטה במצות, אינה מפלת, אלא אלף מזיקין.
וימין שהיא פשוטה במצות, מפלת ריבוא מזיקין.-

תהלים פרק צא

א  יֹשֵׁב, בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן;    בְּצֵל שַׁדַּי, יִתְלוֹנָן.
ב  אֹמַר--לַיהוָה, מַחְסִי וּמְצוּדָתִי;    אֱלֹהַי, אֶבְטַח-בּוֹ.
ג  כִּי הוּא יַצִּילְךָ, מִפַּח יָקוּשׁ;    מִדֶּבֶר הַוּוֹת.
ד  בְּאֶבְרָתוֹ, יָסֶךְ לָךְ--וְתַחַת-כְּנָפָיו תֶּחְסֶה;    צִנָּה וְסֹחֵרָה אֲמִתּוֹ.
ה  לֹא-תִירָא, מִפַּחַד לָיְלָה;    מֵחֵץ, יָעוּף יוֹמָם.
ו  מִדֶּבֶר, בָּאֹפֶל יַהֲלֹךְ;    מִקֶּטֶב, יָשׁוּד צָהֳרָיִם.
ז  יִפֹּל מִצִּדְּךָ, אֶלֶף--וּרְבָבָה מִימִינֶךָ:    אֵלֶיךָ, לֹא יִגָּשׁ.
ח  רַק, בְּעֵינֶיךָ תַבִּיט;    וְשִׁלֻּמַת רְשָׁעִים תִּרְאֶה.
ט  כִּי-אַתָּה יְהוָה מַחְסִי;    עֶלְיוֹן, שַׂמְתָּ מְעוֹנֶךָ.
י  לֹא-תְאֻנֶּה אֵלֶיךָ רָעָה;    וְנֶגַע, לֹא-יִקְרַב בְּאָהֳלֶךָ.
יא  כִּי מַלְאָכָיו, יְצַוֶּה-לָּךְ;    לִשְׁמָרְךָ, בְּכָל-דְּרָכֶיךָ.
יב  עַל-כַּפַּיִם יִשָּׂאוּנְךָ:    פֶּן-תִּגֹּף בָּאֶבֶן רַגְלֶךָ.
יג  עַל-שַׁחַל וָפֶתֶן, תִּדְרֹךְ;    תִּרְמֹס כְּפִיר וְתַנִּין.
יד  כִּי בִי חָשַׁק, וַאֲפַלְּטֵהוּ;    אֲשַׂגְּבֵהוּ, כִּי-יָדַע שְׁמִי.
טו  יִקְרָאֵנִי, וְאֶעֱנֵהוּ--עִמּוֹ-אָנֹכִי בְצָרָה;    אֲחַלְּצֵהוּ, וַאֲכַבְּדֵהוּ.
טז  אֹרֶךְ יָמִים, אַשְׂבִּיעֵהוּ;    וְאַרְאֵהוּ, בִּישׁוּעָתִי.