הוֹשִׁיעֵנִי אֱלֹהִים כִּי בָאוּ מַיִם עַד נָפֶשׁ | תהלים סט' ב'

המהות של קריעת ים סוף הייתה מצב של חוסר ברירה מוחלט, ללא מוצא ! ברור שבמצב זה יש לצעוק אל ה׳, אך גם יש לפעול במסירות נפש. לכן, לאחר שנחשון בן עמינדב פעל במסירות נפש התקבלה תפילתו והים נבקע.

הוֹשִׁיעֵנִי אֱלֹהִים כִּי בָאוּ מַיִם עַד נָפֶשׁ | תהלים סט' ב'
וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה מַה תִּצְעַק אֵלָי דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ: וְאַתָּה הָרֵם אֶת מַטְּךָ וּנְטֵה אֶת יָדְךָ עַל הַיָּם וּבְקָעֵהוּ וְיָבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה: (שמות , יד , טו-טז).
על יסוד זה אומר רבי ישראל מסלאנט זצ"ל: "העולם אומר: אם אין יכולים לעבור מוכרחים לחזור. ואנו אומרים : אם אין יכולים לעבור - מוכרחים לעבור".
ואז מגיעה הישועה הגדולה , בחינת: ישועת ה' כהרף עין - רבי יצחק לוי מברדיטשוב זי"ע אומר על הפסוק הזה: "הרף" - מלשון להרפות , לעזוב.
כאשר נראה לאדם שלא נותר בו כוח סבל יותר, וכאילו חלילה , כביכול , עינו של הקב"ה הרפתה ממנו ( "הרף עין" ) - דווקא אז מגיעה הישועה – לפתע פתאום. כהרף עין ! - הישועה מגיעה מתוך הריפיון וההכנעה כאשר הלב מתרוקן מהגאווה ונוצר חלל פנוי שלתוכו נכנסת השכינה.
גם באותה עת מבוכה הפוקדת את האדם , יש באפשרותו לצעוד עוד מספר פסיעות קדימה , וההוראה בשעה זו היא: אל תעצור! אל תהסס! לך ושעט קדימה , חלוף על פני אותן פסיעות , ואז תיראה ותיווכח שמסייעים לך מהשמים ופותחים בפנייך שערי אורה ותקווה -
וממש ברגע שמגיע העת המקֻווה , ההשפעות נמשכים כמעין שאינו פוסק.
נקודת מבט אחרת:
עניין המיצר בו היו שרויים בני ישראל מוסבר בזוהר הקדוש כך: בשעה שעמדו בני ישראל מול הים הם נזקקו למידה מרובה של חסד, ותפילה כבר לא הייתה יכולה להועיל. האפשרות היחידה להינצל באותה שעה הייתה לפעול במסירות נפש - ״דבר אל בני ישראל ויסעו״, משמע, להתקדם אל תוך הים מתוך מוכנות למסור את הנפש! דינים גדולים היו באותה שעה על עם ישראל ותפילה לבדה לא הייתה מסוגלת להושיעם במצב בו היו, הם נזקקו למעשים.
המהות של קריעת ים סוף באותה השעה חייבה הזדקקות לנס מעל הטבע  שנבע ממצב של חוסר ברירה מוחלט, ללא מוצא !
ברור שבמצב זה יש לצעוק אל ה׳, אך גם יש לפעול במסירות נפש. לכן, לאחר שנחשון בן עמינדב פעל במסירות נפש התקבלה תפילתו והים נבקע.