לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינֹת מִזְמוֹר שִׁיר - שילוב נדיר של מילות גאולה
בכותרת המזמור הזה יש שילוב נדיר של שלוש מילים, לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר ושִׁיר, והוא נמצא בתהילים רק בארבעה פרקים: סה, סו, סז, סח.
יהושע אבירם
בכותרת המזמור הזה יש שילוב נדיר של שלוש מילים, לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר ושִׁיר, והוא נמצא בתהילים רק בארבעה פרקים: סה, סו, סז, סח. ארבעת הפרקים הללו הם עוקבים וכולם עוסקים בתהליך הגאולה של עם ישראל והמשמעות כלפי אומות העולם, כלפי עם ישראל וכלפי ארץ ישראל (ראה רד"ק ואחרים). כל המשמעויות הללו נרמזות בשלוש המילים הללו שמתרחשות בעת הגאולה.
המילה "למנצח" מופיעה ב-55 מזמורים שונים. משמעות המילה היא שיש מנצח על כל הכלים שמנגנים בבית המקדש – "שַׂר עַל הַמְּנַגְּנִים" – שעושה מנגינתם מִרְקָם אחד (אבן עזרא תהילים ד). המילה "מזמור" מופיעה ב-57 מזמורים בתהילים, ורש"י פירש על "עזי וזמרת יה" שמדובר בכיליון הרשע - "זמיר עריצים". המילה "שיר" מופיעה בראש 33 פרקים בתהילים ומשמעותה שירה שמביאה השראת שכינה (שבת ל ע"ב). השילוב של שלוש התכונות הללו מלמד על שילוב שלושת הכוחות הללו שביחד מביאים גאולה.
בכוח מ"ב מסעות רוחניים
זו כנראה הסיבה שלפי האמור בשער הכוונות ולפי המובא ב"כף החיים" אומרים את מזמור "למנצח" אחרי שאומרים "אנא בכח", שיש בו מ"ב מילים כנגד מ"ב המסעות שעברו ישראל מיציאת מצרים עד שהגיעו לארץ ישראל. המסעות הרוחניים הללו קודמים כמובן לשלב הרוחני של ירושת תנובת ארץ ישראל וירושת הגויים האמורה ב"למנצח" (כך נוהגים להקדים "אנא בכח" בברכת החמה לפני "למנצח". ראה שו"ת דברי יציב או"ח צו. שו"ת להורות נתן ד יח. פסקי תשובות רכט משם שו"ת מים חיים כב).
ברוב הסידורים וברוב הקהילות אומרים את "אנא בכח" אחרי "למנצח", ואין שום מקור כתוב ומוסבר למה שינו מהסדר שכתוב בשער הכוונות וב"כף החיים". ייתכן שמדובר בטעות שהשתרשה, כי בתחילה היו אומרים רק "למנצח" (מג"א תפט ה) ואחר כך החלו לומר גם "אנא בכח".
