מִכָּל־פְּשָׁעַי הַצִּילֵנִי חֶרְפַּת נָבָל אַל־תְּשִׂימֵנִי: (תהלים פרק לט פסוק ט)

לימוד קצר מהבעש'ט הקדוש - לכבוד מוצאיי שבת וסעודת מלווה מלכה ; מי שדן את חברו - בסופו של דבר פוסק על עצמו.

מִכָּל־פְּשָׁעַי הַצִּילֵנִי חֶרְפַּת נָבָל אַל־תְּשִׂימֵנִי: (תהלים פרק לט פסוק ט)
אומר הבעש'ט הקדוש:
"מכל פשעיי הצילני , חרפת נבל אל תשימני...." תהלים, פרק לט, פסוק ט
שנודע שאם אדם מלמד חוב על איזה רשע , ופוסק עליו את הדין ואומר שראוי הוא שיבוא עליו פרענויות כזה וכזה - אזיי זה הדין בעצמו פוסק על עצמו,
אף על פי שאין בו עברה זו, מכל מקום אפשר שיש לו כאילו עשה עבירה,היינו - המתגאה כאילו בא על אשת איש, הכועס כאילו עובד עבודה זרה, ואפשר שכאילו שלו הוא חמור אצלו יותר מעברה עצמו של אותו רשע, כי מדקדקין עליו יותר !!!
מה שאין כן אם דן אותו לזכות ואומר שהוא מגושם הרבה ויש לו חומר עכור עד שאי אפשר לו לכבוש את יצרו, וכיוצא מן הדברי זכות שאפשר לדונו, אזי מלמד הזכות הזה על עצמו.
וזהו אמרו : מכל פשעי הצילני שחרפת נבל אל תשימני, שלא אחרף מימי לנבל, ואלמד עליהם זכות, ובזה תציל אותי מכל פשעיי-שזכות זה יהיה עליי גם כן.