פרק שירה

הקדמה :

פרק שירה הוא שיר עתיק בן למעלה מאלף שמונה מאות שנה. יש המייחסים את כתיבת השיר הזה לדוד המלך עליו השלום, שזכה לתואר "נעים זמירות ישראל" והידוע בכתיבת מזמוריו המקודשים: "תהַלים". ויש המייחסים זאת לשלמה המלך שזכה לתואר "החכם באדם" על חוכמתו שהייתה יודעת גם בהגיגם של בעלי חיים ובצימחתם של הצמחים והזרעים ועוד.

בשירה זו , כל יצור וכל תופעת טבע , החל בשמיים וכלה במדבר,  הנהרות עד לברקים , מהשבלולים עד ללווייתנים , כל אחד מהם משבח ומהלל את ה' בפסוק מִקראי, שטומן בחובו את תמצית קיומו או קיומה ובנוסף ,ללמד אותנו מוסר תוך כדי התבוננות במהותה של כל בְּרִיָה וְּבְּרִיָה.

מעבר לזאת , פרק שירה טומן בחובו גם סודות עמוקים וכפי שכתוב בתיקוני הזוהר ( סד' ) :

"אית היכלא דניגונא  - דלית לה רשותא למפתח אלא בניגונא" 

תרגום : יש היכל של ניגון שאין רשות לפתחו אלא בניגון.

ואכן , מסרו לנו רבותינו הקדמוניים הקדושים כי מקום מופלא וטמיר יש בשמי המרום , אוצר גנוז הנעול על מנעול ובריח , היכל עליון רם ונסתר : "היכל הניגון" שמלאכים  ושרפים בו יהלכו.

ברוח קודשם , גילו לנו רבותינו הקדושים את הסוד כיצד ניתן להיכנס לתוך ההיכל: המפתח הוא באמצעות הניגון , השירה ורינת פרק שירה.  ובאמת , פרק שירה היא  השירה  שכל הבריאה אומרת כל יום לפני הקב"ה , כל בריה  ובריה  כפי  שירתה.

בתיאור מופלא , ממשיל הרב חנוך זונדל לוריא זצוק"ל בספרו: כנף רננים  את  מהות שירת הבריאה באופן  הזה :

שירת הבריאה היא כמו תזמורת גדולה עם כלי נגינה שונים שכל כלי נגינה נותן את קולו וביחד זה הופך להיות למוזיקה אדירה של שבח והודיה לקב"ה , כאשר בראש התזמורת עומד המנצח הראשי שהינו האדם – נזר הבריאה האומר את פרק שירה , שבאמירתו זו הוא נותן כוח לכל הבריאה לומר שירה. וכשהשרים והמלאכים של כל בריה ובריה אומרים שירה , הם מקבלים שפע וחיות שאותו הם מורידים אלינו.

וראינו מה שמבואר מכתבי האריז"ל , שמכיוון שכל שפע הבא משורש ההשפעה משתלשל ויורד מעולם לעולם עד שמגיע אל המבקש , הרי שבכדי לפתוח את הצינורות לכך , יש לו לאדם לומר את השירה הזו כהשתוקקות לבורא מעומקא דְלִבַא.

ביאור דומה בהקשר זה על  מהות שירת הבריאה, כותב המבי"ט הקדוש - רבי משה ב"ר יוסף טראני זצוק"ל בספר: "בית אלוהים" שבסופו פירוש על פרק שירה. ממשיל המבי"ט הקדוש את פרק שירה  באומרו כי אותם הפסוקים מתהילים שהם רוב רובו של פרק שירה , כשהם מסודרים כפי שהם מסודרים בפרק שירה, הם כמו התווים שכל בריה אומרת בתוך המוזיקה הזאת והאדם הוא המנצח על התזמורת , שכל בריה ובריה אומרת את השירה הייחודית לה  והאדם מחבר אותם  להיות שירה נפלאה שבלעדיו , השרים והמלאכים שלהם אינם יכולים לומר שירה - עד שהאדם יאמר השירה פה בעולמנו. ובאמת , כפי שכתבו רבותינו הקדושים (תנא דבי אליהו זוטא , כ"ה) :

"אין מלאכי השרת אומרים שירה למעלה עד שאומרים ישראל שירה תחילה למטה "

וכמעין זה , כותב רבי נחמן מברסלב:

"כִּי דַּע, כִּי כָל רוֹעֶה וְרוֹעֶה יֵשׁ לוֹ נִגּוּן מְיֻחָד לְפִי הָעֲשָׂבִים וּלְפִי הַמָּקוֹם שֶׁהוּא רוֹעֶה שָׁם, כִּי כָל בְּהֵמָה וּבְהֵמָה יֵשׁ לָהּ עֵשֶׂב מְיֻחָד, שֶׁהִיא צְרִיכָה לְאָכְלוֹ. גַּם אֵינוֹ רוֹעֶה תָּמִיד בְּמָקוֹם אֶחָד. וּלְפִי הָעֲשָׂבִים וְהַמָּקוֹם שֶׁרוֹעֶה שָׁם, כֵּן יֵשׁ לוֹ נִגּוּן. כִּי כָל עֵשֶׂב וָעֵשֶׂב יֵשׁ לוֹ שִׁירָה שֶׁאוֹמֵר, שֶׁזֶּה בְּחִינַת פֶּרֶק שִׁירָה, וּמִשִּׁירַת הָעֲשָׂבִים נַעֲשֶׂה נִגּוּן שֶׁל הָרוֹעֶה." (ליקוטי מוהר"ן ת"ב ס"ג).

ממשיך המבי"ט הקדוש וכותב : "אמירת פרק שירה , יש בו יתר שֶאֵת ומעלה מספר תהילים כי כל מזמור (בתהילים) יש בו סגולה להינצל מרעה או להביא טובה פרטית , ופרק שירה הוא מיוחד ומסוגל לדברים כוללים כל מיני הצלה" . עכ"ל

הרה"ג רבי מרדכי  גרוס שליט"א - אב"ד " חניכי הישיבות " בני ברק , כותב במכתב הברכה שצירף לספר : "פרק שירה - עם פירוש שירת שלמה" וזה לשונו :

"במסכת סופרים פי"ח שלהי ה"א איתא,  שכל המזכיר פסוק בעונתו, מעלה עליו כאילו בונה מזבח חדש ומקריב עליו קרבן. יש לומר דכן הוא נמי בשירה של הבריאה , דהוי בכל עת מזכיר פסוק בעונתו, ולהכי מעלת השירה כבניית מזבח והקרבת קורבן. ומה"ט על ידי אמירת השירה בכוחו להוריד שפע טוב לעולם, כדאיתא סנהדרין דף קא ע"א: כל הקורא פסוק בזמנו מביא טובה לעולם, ופסוקי השירה המה פסוקים בזמנם" .

למרות המעלות , הסגולות והסודות העצומים הגנוזים בפרק שירה , אין בני דורנו קוראים ומתעסקים בו באותו אופן  כמו ספר תהילים - למרות שרוב פסוקי פרק שירה מכילים פסוקים ממזמורי תהילים.

אחת הסיבות האפשריות לכך היא המציאות שרוב הסידורים הקיימים אינם מכילים את פרק שירה בתוכם , עובדה שגורמת לכך שמתמעטים העוסקים בו וזה אינו נחלת הכלל. 

אך דא עקא , גם אלו שכן נוהגים לומר פרק שירה - אם באופן תדיר ואם באופן מזדמן , לא כולם שולטים בכתוב ולוּ רק בפשוטו של מקרא ולא כל שכן בפנימיות הפסוקים.

גם ישנם כאלה הסוברים , שבאמירת המזמורים עדיפה מעלת ההספק על מעלת הכוונה והם מוצאים עצמם אומרים במרוצה ובמהירות וללא התבוננות  ועיון.

על כך כתב הרב יחיאל מיכל אפשטיין זצ"ל בעל  "ערוֹך השולחן"  וזה לשונו : "טוב מעט בכוונה מהרבות שלא בכוונה, כגון שיש לו שעה לומר תחנונים  ולא יותר , לא יאמר הרבה תחנונים בלא כוונה , וטוב יותר מעט ובכוונת הלב והוא הדין בכל הדברים כמו בלימוד תורה , באמירת תהילים  וכיוצא בזה טוב מעט בכוונה מהרבה שלא בכוונה".  (ערוך השולחן , או"ח א, כא)

מדברים אלו נמצינו למדים כי התועלת מושגת בתנאי שהתכלית העיקרית היא ההבנה והתבוננות  בפסוקים  ומה  עניינם. 

כותבים התנאים הקדושים באופן מפורש ובבחינת הבטחה באותן הברייתות  מהמשנה אשר נוהגים לומר אותן לפני פרק שירה : תניא רבי אליעזר הגדול אומר, כל העוסק  בפרק שירה זה בכל יום, מעיד אני עליו שהוא בן העולם הבא... וגו' (ברכות, יז , ע"א).

אמר  רבי , כל העוסק  בפרק שירה בעולם הזה , זוכה ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים... וגו'  (סנהדרין , צא , ע"ב ) - לכן  , כפשוטו של מקרא , לא שייך "עוסק" ללא עיון והבנה מעמיקה של הפסוקים המרכיבים את פרק שירה.

המעלה , הסגולה  והתועלת של פרק שירה 

אמירת פרק שירה , יש בו יתר שֶאֵת ומעלה מספר תהילים כי כל מזמור (בתהילים) יש בו סגולה להינצל מרעה או להביא טובה פרטית , ופרק שירה הוא מיוחד ומסוגל לדברים כוללים כל מיני הצלה.

בית אלוהים – המבי"ט הקדוש רבי משה ב"ר יוסף טראני 

האומר פרק שירה , ויודע לכוין כל הנבראים היכן רמוזים בו , ואומר אותן השירות - הוא גורם שפע לכל הנבראים התלויים בו,  ושכרו מרובה.

( מכתבי האר"י  ז"ל - טעמי המצוות, פר' ואתחנן ) 

סגולת אמירת פרק שירה עד גבהי שמים מגיע , להשפיע ממרומים שפע ברכה וטובה , מחלאים , פגעים רעים, ושאר מרעין בישין רח"ל , מגנא ומצלא , לבני חיי ומזוני תועלתו מרובה , הרבה עשו ועלתה בידם לישועת הכלל והפרט.

ספר : "הכל ישבחוך"  להרה"ג רבי מרדכי גרוס שליט"א – אב"ד   " חניכי הישיבות " – ב"ב 

העוסק בפרק שירה , לא ירגיש כאב ודוחק הפרנסה.

כנף רננים על פרק שירה   - רבי חנוך זונדל ב"ר ישעיה זצ"ל

כשמזדמן לפניו אחד מן הנבראים , טוב אף נעים לומר את שירת אותו המין שנזדמן לפניו , וכגון אם ראה את השמים , יאמר את שירת השמים , ואם נזדמן לפניו זבוב , יאמר את שירת הזבוב, וכן הלאה. ועל ידי זה יזכה ויזמין לו הקב"ה את פרנסתו בנקיות.

מספרים תהלות ה' על פרק שירה – ר' חנניה ממונציליסי זצ"ל , תלמיד הרמ"ע מפאנו זצ"ל

כל העוסק בפרק שירה , הרי הוא מזומן לעולם הבא בלא דין ובלא ייסורין – בלא דין וייסורין של של חיבוט הקבר , ובלא דין וייסורין של גיהנם.

שער שמעון על פרק  שירה – רבי שמעון ב"ר מאיר זצ"ל

תניא רבי אליעזר הגדול אומר,כל העוסק בפרק שירה זה בכליום, מעיד אני עליו שהוא בן העולם הבא וניצול מפגע רע , ומיצר הרע , ומדין קשה , ומשטן ומכל מיני משחית ומזיקין וגו'.  אמר רבי , כל העוסק בפרק שירה בעולם הזה , זוכה ללמוד וללמד לשמור ולעשות  ולקיים ותלמודו מתקיים בידו,  וניצול מיצר הרע , ומפגע רע , ומחיבוט הקבר , ומדינה של גיהנם , ומחבלו של משיח ומאריך ימים וזוכה לימות המשיח ולחיי העולם הבא.  (סנהדרין , צא , ע"ב )

כאשר האדם בצרה ושערי ברכה סגורים לפניו , סגולה עצומה היא זו,  שיתבונן ברוב טובותיו יתברך על כל העולם בכלל, ואליו בפרט , עד שיבוא לידי שירה.

ואז לילה כיום יאיר לו , כחשיכה כאורה. כל מי שחשקה נפשו בעבודה,  ומבטו מבט אמת , יכלול את עצמו בשירתה של הבריאה.

 שערים בתפילה " – מהרה"ג רבי  שמשון דוד פינקוס זצוק"ל": 

אשה המקשה לילד , יאמרו האיש והאשה את פרק שירה , ויועיל  בע"ה שתלד בנקל. כמו כן יקבלו על עצמם לומר פרק שירה אחר שהלידה תעבור בשלום , והוא הודאה ושיר ושבח לבורא עולם.

ספר : "הכל יודוך", (פרק א' סעיף יב)  להגר"מ גרוס שליט"א – אב"ד "חניכי הישיבות " 

העוסק בפרק שירה , כל שוד ושבר יורחק מעל גבולו.

זמרת הארץ והשמים על פרק שירה – רבי מרדכי אליעזר ב"ר דוד וועבר זצ"ל 

פרק שירה זה הוא תיקון מעליא לשבים, בהתעסקם בו כל אחד כפי ערכו. ואחר שישוב אל ה' בכל לבבו ובכל נפשו ובכל מאודו,  יאמר את פרק שירה , ועל ידי זה יגיע אל תיקונו הצריך לו , ויבטל את הגזירה שנגזר עליו מלמעלה. ומכאן ואילך , זוכה ללמוד ותלמודו מתקיים בידו.

מספרים תהלות ה' על פרק שירה – ר' חנניה ממונציליסי זצ"ל , תלמיד הרמ"ע מפאנו זצ"ל

פרק שירה שצריך אדם לומר בכל יום  ומה ענינו

   דע , כי כל הנבראים שבעולם יש עליהם שר בשמים , והוא סוד : אין לך עשב מלמטה שאין מזל מכה עליו מלמעלה ואומר לו גדל( בראשית רבה , י , ו ) , והנה על ידי אותו שר , נמשך אליו שפע וחיות , והנה אותו השר אינו יכול להשפיע בתחתונים , עד שאומר תחילה שירה  ועל ידי אותה שירה , מקבל חיותו ומזונו להשפיע בתחתונים .  נמצא כי כל אלו השירות הם של השרים ומזלות כל אחד לפי מינו ......

ואמנם מה שאמרו בפרק שירה , כי כל האומרו בכל יום זוכה לכל כך מעלות , הטעם , לפי שכבר ידעת , " כי בצלם אלהים עשה את האדם " ( בראשית , ט , ו )  וכמו שכל העליונים הם תלויים בשיעור קומתו יתברך , כך כל הנבראים התחתונים הם נאחזים בשיעור קומת אדם התחתון , ועל ידו מתברכים כולם , ולכן האומר פרק שירה , ויודע לכוין כל הנבראים היכן רמוזים בו , ואומר אותן השירות , הוא גורם שפע לכל הנבראים התלויים בו , ושכרו מרובה .   (מכתבי האר"י  ז"ל - טעמי המצוות, פר' ואתחנן )

ועל הכוונה הזאת נתיסד פרק שירה, שאמרו רבותינו ז"ל כל האומר פרק שירה בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא, ואין הכוונה על ההגה והצפצוף בפה אלא על מחשבת הלב, כמו אמרתי אני בלבי (קהלת ב' א'), והמחשבה היא שיסתכל כי מכל אחד מן הנבראים הנראים לעין יש ליקח ראיה על איזו מידה טובה או מוסר השכל או דבר חכמת בינה, כמו שאמרו שם שמים מה הם אומרים ,השמים מספרים כבוד אל וגו' (תהלים י"ט ב'), ואומרים ואומר הנזכר שם בכל פרק שירה, לרמוז על ההוראה, כאומרם ז"ל זאת אומרת, ורוצה לומר כי מתנועת השמים יש לקחת ראיה על המצא מניע אותם בלתי מתנועע, והוא בתכלית היכולת והעצמה, שהוא מניע גופים נוראים כאלו הוא האלוה יתברך, וזהו דבר חכמת בינה כמו שנתבאר במקומו. 

וכן אמרו שם כלבים מה הם אומרים, בואו נשתחווה ונכרעה נברכה לפני ה' עושנו (תהלים צ"ה ו'), ורוצה לומר כי ממה שהכלב מכיר את קונו ואת המטיב לו והוא נכנע תמיד לפניו ומחזיק לו טובה בכל יכולתו מאשר בידו לעשות, יש לקחת מזה מוסר השכל להודות לאל על כל הטובה שהוא מטיב לנו וזן ומפרנס אותנו, ולהשתחוות לפניו ולעבוד עבודתו מאשר תשיג ידנו כעל כל אשר הוא גומל לחייבים טובות, ושלא נהיה כפויי טובה . 

וכן אמרו נמלה מה היא אומרת, נותן לחם לכל בשר כי לעולם חסדו (תהלים קל"ו כ"ה), ורוצה לומר כי כשיסתכל האדם בנמלה שהיא ברייה קטנה ותכין בקיץ לחמה ואגרה בקציר מאכלה, ילמד מדת החריצות ויבין כי ה' נותן לחם לכל בשר ומכין מזון לכל בריותיו אשר ברא, בשנתן בהם טבע לבקש טרפם בעת הראוי ומדבר הראוי, ולכן האדם אחר שנתן בו מדע והשכל, צריך שישתדל בהשגתו ולא יתרשל בזה, כי ברכת השם היא תעשיר למכינים עצמם לקבל אותה, כמו שאמרו רבותינו ז"ל, למען יברכך ה' אלהיך, יכול יושב ובטל, תלמוד לומר : בכל מעשה ידך אשר תעשה (דברים י"ד כ"ט) .

וכדי שלא יאמר אדם אחר שהדבר תלוי בהשתדלותי אגנוב או אגזול או אעשוק כאשר תשיג ידי, אמרו למדנו גזל מנמלה, כי לעולם לא תגנוב ולא תגזול ולא תיקח דבר ממה שזכתה בו חברתה, על דרך שניסו המנסים פעמים הרבה לקחת גרגיר חיטה מאחת מהם ולהניחו בפני האחרות, ובעברם עליו יריחו אותו שהוא מאחרת ממינם ויניחוהו, כי לא יקחו דבר שאינו ראוי, ועל זה אמר שלמה לך אל נמלה עצל ראה דרכיה וחכם אשר אין לה קצין שוטר ומושל (משלי ו' ו'), רוצה לומר שאין לה קצין שוטר ומושל שיכריחנה על הגזל, ואף על פי כן תזהר ממנו ותשתדל להכין בקיץ לחמה מזולת גזל . 

וכן מה שאמרו יונה מה היא אומרת, יונתי בחגוי הסלע וגו' (שיר השירים ב' י"ד), רוצה לומר כי לכך נמשלו ישראל ליונה כדי ללמוד מדרכיה, כמו שאמרו במדרש חזית, מה יונה זו צנועה אף ישראל צנועין, מה יונה זו משעה שמכרת בן זוגה אינה ממירתו באחר אף ישראל משעה שהכירוהו להקדוש ברוך הוא לא המירוהו באחר, וזה כעניין מה שאמרו למדנו עריות מיונה, ושם במדרש חזית דמיונים הרבה שמדמים את ישראל ליונה . 

וכן מה שאמרו שם בפרק שירה, תפוח מה הוא אומר, כתפוח בעצי היער כן דודי בין הבנים בצלו חמדתי וישבתי ופריו מתוק לחכי (שיר השירים ב' ג'), על זה הדרך יתפרש, כי לכך נמשל הקדוש ברוך הוא בתפוח כמו שאמרו במדרש חזית, לומר לך אף על פי שאילן התפוח אין אדם נהנה בצלו לפי שאין לו צל גדול כשאר אילנות, מכל מקום לתקוות טובת הפרי וריחו ומתיקותו וערבותו אל החיך ישתוקק האדם לישב בצל המועט ההוא, כך אף על פי שיסורין באין על האדם העובד את השם ואינו מצליח בעולם הזה בהיותו יושב בסתר עליון ובצל שדי יתלונן, ראוי לו שלא יעזוב תומו בהיותו מקווה השכר העתיד לבא ומתיקותו וערבותו למכירים בו, וכן אמר במדרש חזית, מה התפוח הזה הכל בורחין ממנו בשעת השרב לפי שאין לו צל, כך ברחו אומות העולם משבת בצל הקדוש ברוך הוא ביום מתן תורה, יכול אף ישראל כן תלמוד לומר בצלו חמדתי וישבתי, ועל הדרך הזה יתפרש כל הפרק ההוא. 

( ספר העיקרים מאמר שלישי פרק א - הרב יוסף אלבו זיע"א )