ימים קשים מאוד עברו על דוד משנאלץ לברוח מארצו ולנדוד במדבריות, כשהוא נתון כל העת בצימאון וסכנות רבות מאיימות עליו. בימים קשים אלו נתחברו על ידי דוד פרקי התהילים, מלאי האמונה והצימאון לקרבת ד', שעד ימינו אלה, אחרי שלושת אלפים שנה, אין מילים שמצליחות לבטא עומק כזה של אמונה ויראת השמים. כמה מרגשות המילים: "צָמְאָה לְךָ נַפְשִׁי כָּמַהּ לְךָ בְשָׂרִי בְּאֶרֶץ צִיָּה וְעָיֵף בְּלִי מָיִם. כֵּן בַּקֹּדֶשׁ חֲזִיתִיךָ לִרְאוֹת עֻזְּךָ וּכְבוֹדֶךָ"(תהילים סג ב-ג). אין זו בקשה לנקמה באויביו או להצלחתו הפרטית. כל נפשו נתונה בהערצה אין סופית לד', מלך העולם ואביהם של ישראל, שרק לטובתם חרד דוד, גם בהיותו בארץ פלשתים כגולה וכנודד.

פירושו של רש"י לתהילים - פרק סג’

במזמור זה שכתב דוד המלך, אנו זוכים לראות את האמונה החזקה והבטחון שהיה לדוד בשם יתברך, רש"י מפרש ומזכה בהבנת הדברים

פירוש רש"י

{א} במדבר יהודה. בורח מפני שאול : {ב} אשחרך. אבקש ואדרוש לך כמו ושחרתני ואינני (איוב ז'),אם אתה תשחר אל אל (שם ח') : צמאה לך נפשי. צמא ותאב אני לבוא אליך בבית תפלתך : כמה לך בשרי. לשון תאוה ואין לו דמיון : בארץ ציה. במדבר : {ג} כן בקדש חזיתך וגו'. כמו כאשר צמאתי לראות עוזך וכבודך כדרך שחזיתיך במקדש משכן שילה תשבע נפשי במראות עזך וכבודך : {ה} כן אברכך בחיי. כמו אז כי אז מתרגמינן ובכן, כלומר אז כשאבא לפניך אברכך כל ימי חיי : בשמך אשא כפי. להתפלל ולהלל : {ו} ושפתי רננות. לשונות של רננות כמו (בראשית י''א) ויהי כל הארץ שפה אחת דמתרגמינן לישנא חד : {ז} על יצועי. כשאני שוכב על משכבי אני זוכר אהבתך : באשמורות.הלילה : אהגה בך. אחשב בך : {ט} בי תמכה ימינך. שלא אפול : {י} והמה. אויבי : לשואה יבקשו נפשי. באים עלי במארב ביום אפילה שלא ארגיש בהם : יבאו בתחתיות הארץ. במקום שפל שאול ושוחה יבאו ויפלו : {יא} יגירוהו על ידי חרב. יבואו על רודפי אויבים ויגירוהו כל אחד מהם ע''י חרב שימיתו אותו ומקרא קצר הוא זה שלא פי' מי יגירוהו, יגירוהו לשון גרירה כמו מוגרים במורד (מיכה א') פרץ נחל מעם גר (איוב כ''ח). (מצאתי, מנת שועלים. ישובם חרב שועלים ילכו בו) : {יב} והמלך ישמח. על עצמו היה אומר שהרי כבר היה נמשח : יתהלל כל הנשבע בו. כשיראו שתושיעני יתהללו ויתפארו כל הדבקי' בך ונשבעים בשמך : כי יסכר. יסתם כמו ויסכרו כל מעינות תהום רבה (בראשית ח')