הַאֲשִׁימֵם אֱלֹהִים יִפְּלוּ מִמֹּעֲצוֹתֵיהֶם בְּרֹב פִּשְׁעֵיהֶם הַדִּיחֵמוֹ כִּי מָרוּ בָךְ. תהלים ה' יא'
אחת הבעיות שלנו עם הרשעים היא, שהשם יתברך הוא טוב ומטיב וכביכול אוהב את כולם, גם את הרשעים - אם הם עשו מעשים טובים או לא עברו עבירות די הצורך על מנת להענישם.
יהושע אבירם
דוד המלך מבקש מהקב״ה: ״האשימם אלקים״ - תאשים אותם בדין.
אחת הבעיות שלנו עם הרשעים היא, שהשם יתברך הוא טוב ומטיב וכביכול
אוהב את כולם, גם את הרשעים - אם הם עשו מעשים טובים או לא עברו
עבירות די הצורך על מנת להענישם.
בשעה שהבטיח הקב׳׳ה לאברהם אבינו שבניו יזכו בארץ ישראל, הודיעו
הקב״ה כי לא יכניסם אל הארץ מיד, רק ״דור רביעי ישובו הנה״. מדוע? - ״כי
לא שלם עוון האמורי עד הנה״ (בראשית טי, טס, ופירש״י: ״כי לא שלם עוון
האמורי - להיות משתלח מארצו עד אותו זמן, שאין הקב״ה נפרע מאומה עד
שתתמלא סאתה, שנאמר (ישעיה כז, ח) ׳בסאסאה בשלחה תריבנה׳״ ־ כביכול אין
באפשרותו לזרוק את האמורי מארץ ישראל כעת, כי עדיין הם לא עברו מספיק
עבירות.
יעקב אבינו פחד מעשו הרשע בגלל מצות כיבוד אב ואם שקיים. למצוה יש
כח!
זוהי, אפוא, בקשתו של דוד המלך: את הרשעים הללו, שיש להם קצת
מצוות, שפעם עשו איזה מעשה חסד קטן ובגללו עדיין לא הגיע הזמן להיפרע
מהם - ״האשימם אלקים״! עשה אותם אשמים בדין, תבליט את האשמה שבהם.
ואז ״יפלו ממועצותיהם״ - יפלו מהעצות שלהם. הם יושבים וחורשים
מזימות ועצות רעות על הצדיקים, וע״י שיצאו אשמים בדינם, שוב לא יוכלו
להוציא לפועל את מחשבתם הרעה.
״ברוב פשעיהם הדיחמו״ - תדחה אותם מלפניך מחמת רוב פשעיהם.
לפעמים אדם עושה הרבה פשעים, אבל הם עדיין אינם מהווים סיבה לדחותו
מלפני השי״ת. ואעפ״כ, טוען דוד המלך לפני השי״ת, עליך לדחותם מלפניך !
מדוע? ״כי מרו בך״.
טענתו היתה כך: נכון, אם אתה - השי״ת - היית מודד את העבירות כמו
שהן, כל דבר היה עולה במשקל, ויתכן שמשקלן של העבירות עדיין לא היה
מספיק כבד. אבל ״כי מרו בך״ - הם מורדים בך, כופרים בעיקר, הם נגדך
בעצם, ומי שנגדך - אין לו זכות קיום כלל! אם הם היו נלחמים בי ולא בך,
עושים לי אישית דברים רעים, היית יכול לומר: טוב, הם אמנם עושים מעשים
רעים, אך ישנם עוד חשבונות. אבל ״כי מרו בך״ - הרי לאמיתו של דבר הם
פועלים נגדך! כל מה שעשו נגדי, היה בעצם נגדך, ממילא אל לך לרחם
עליהם!
