מִמַּעֲמַקִּ֖ים קְרָאתִ֣יךָ יְהוָֽה׃ תהילים קל
תפילה ראויה צריכה היא להיות ממקום של שיפלות ענווה וצניעות
יהושע אבירם
א שִׁ֥יר הַֽמַּעֲל֑וֹת מִמַּעֲמַקִּ֖ים קְרָאתִ֣יךָ יְהוָֽה׃ ב אֲדֹנָי֮ שִׁמְעָ֪ה בְק֫וֹלִ֥י תִּהְיֶ֣ינָה אָ֭זְנֶיךָ קַשֻּׁב֑וֹת לְ֝ק֗וֹל תַּחֲנוּנָֽי׃ ג אִם־עֲוֺנ֥וֹת תִּשְׁמָר־יָ֑הּ אֲ֝דֹנָ֗י מִ֣י יַעֲמֹֽד׃ ד כִּֽי־עִמְּךָ֥ הַסְּלִיחָ֑ה לְ֝מַ֗עַן תִּוָּרֵֽא׃ ה קִוִּ֣יתִי יְ֭הוָה קִוְּתָ֣ה נַפְשִׁ֑י וְֽלִדְבָר֥וֹ הוֹחָֽלְתִּי׃ ו נַפְשִׁ֥י לַֽאדֹנָ֑י מִשֹּׁמְרִ֥ים לַ֝בֹּ֗קֶר שֹׁמְרִ֥ים לַבֹּֽקֶר׃ ז יַחֵ֥ל יִשְׂרָאֵ֗ל אֶל־יְה֫וָה כִּֽי־עִם־יְהוָ֥ה הַחֶ֑סֶד וְהַרְבֵּ֖ה עִמּ֣וֹ פְדֽוּת׃ ח וְ֭הוּא יִפְדֶּ֣ה אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל מִ֝כֹּ֗ל עֲוֺנֹתָֽיו׃
העומד לפני הקב"ה בתפילה צריך לדעת שחייו תלויים בחסדו של הקב"ה, ועל כן עמידתו לפניו צריכה להיות בדרך שמבטאת ענווה. וזהו שאמרו חכמים:
לא יעמוד אדם, לא על גבי כסא ולא על גבי שרפרף ולא במקום גבוה ויתפלל, לפי שאין גבהות לפני המקום, שנאמר: "מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ י-הוה"(תהלים קל א)
(ברכות י:)
ומסופר בתלמוד (תענית כג:) על רבי יונה, שהיה ידוע כצדיק שתפילותיו נענות, וכשבאו לבקש ממנו שיתפלל על הגשמים, הלך למקום עמוק, לקיים מה שנאמר: "מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ י-הוה", ושם התפלל עד שנענה וירדו גשמים. ומטעם זה נהגו בכמה מקומות להנמיך את מקומו של החזן, ולכן שליח הציבור נקרא "יורד לפני התיבה".
ממעמקים קראתיך השם: יצורי מצולות מרהיבים, שכל שנותר הוא לומר עליהם תודה
צבע והמון מאפיין את הגלריה הנפלאה הזו, שכל יצור בה יותר יפה מהשני. מנפלאות הבריאה, כבר אמרנו?
